יום שלישי, 19 במאי 2009

ישראל בקזינו החיים, "שתי מדינות לשני עמים" - דף מס' 19

שנת ה-61 לעצמאות ישראל

אדם הצופה מן הצד היום, והיסטוריון עוד 50 שנה, יְדָמוּ את התנהלותה של ישראל בשנים האחרונות, למהמר מיואש בקזינו, מהמר שנכשל ונכשל מול מכונת הכסף המשקשקת עושר, וככל שהוא רש יותר, כך הוא נאחז בקרנות המכונה לניסיון אחרון...

16 השנים האחרונות מתאפיינות יותר מכל בקזינו החיים-מתים אותו אימצו ממשלות ישראל. קזינו בו ההנהלה בקומה מעל (השמאל הישראלי בשת"פ עם אומות המערב) מעודדת אותנו לשים עוד מטבע שכבר אין לנו, קזינו המקיז את דמנו ולא שבענו עוד.

נציין פרקים בולטים בתהליך ההידרדרות.

1. אוסלו, ראשית ההתמכרות.

2. הסכם חברון.

3. הסכם וואי.

4. ההתנתקות.

5. ערבויות המערב לאיטום הגבול סוריה-לבנון.

6. "הבנות" אנאפוליס.

7. הספקת כסף, חשמל ומים לייצור רקטות בעזה.

8. מחוות לרוב.

9. הסרת מחסומים.

10. אתנן, עצירת בניה היהודית ביו"ש.

אלה פרקים ידועים בהתמכרות ישראל המהמרת בחייה, פרקים המדרדרים אותנו כה עמוק, עד כי מדברים היום בראש חוצות, האם תזכה ישראל לחגוג עצמאות, עוד שנות דור.

אין ספק, בכל תהליך ההתמכרות וההימורים הזה, בולטת טביעת ידו של השמאל הישראלי. הסיסמאות הראשונות, "שטחים תמורת שלום", "שלום עכשיו", מגובות בעמדות השפעה ולחץ בלתי רגילות במערכות העיתונים והתקשורת האלקטרונית, יצרו מסה קריטית על מקבלי ההחלטות משתי המפלגות המובילות ואלה נדחפו או שעטו אל שערי הקזינו המבטיחים חלומות.

"שתי מדינות לשני עמים" היא עוד סיסמא כקודמותיה, אלא שהיא המסוכנת מכולן, משום שיישומה חו"ח, הוא קץ מדינת ישראל.


אין תגובות: