יום שלישי, 19 באוגוסט 2008

הזמנה לכנס נהלל


יום רביעי, 13 באוגוסט 2008

סוגיית ערביי ארץ-ישראל

ההגדרה הפוליטית של האזור הגיאוגרפי ,ארץ-ישראל, המקובלת היום מתייחסת לקו נהר הירדן במזרח עד חוף הים במערב, מהחרמון ועד אילת. התנ"ך והאקדמיה יתווכחו עימה, אך ב-40 שנים האחרונות זו התפיסה הפוליטית המקובלת בציבור הרחב.
דף זה מתייחס לערבים המוסלמים החיים בארץ-ישראל כמיעוט אחד, בגליל כבשומרון, בשפלה כיהודה. הם מגדירים עצמם כ"פלשתינים" ( על ידנו יוגדרו להלן "ערביי א"י ) והרי זיקת סכנין לג'נין חזקה מזיקת סכנין לתל-אביב.
עובדה ; יחסי הרוב היהודי, עם המיעוט הערבי, לא התפתחו לסיפור של שיתוף ואחווה ב-60 שנות המדינה ולא משום שהיינו רודן אכזר אליהם, נהפוך הוא . מצבם החומרי-תרבותי-דתי כאן הוא הטוב מכל מדינות ערב. אך עדיין הניכור רב, השאיפה לפלשתין על חורבותינו, ציון יום ה"נכבה" ועוד, והרי זה כמים צוננים המבקשים לכבות את הלהבה הציונית .
עיצוב העתיד הנכון לישראל עפ"י דף דעה זה, ביחסיה עם הערבים בתוכה וסביבה אינה נסמכת אפוא על חלומות או הונאות אפילו, שאנחנו היהודים שגינו בהם, אלא על המציאות במזה"ת המלמדת שניצחון במלחמות הרעם והאש אינו מספיק, צריך גם לנצח במלחמות השקטות שביניהן.
כעת חיה כוחנו הצבאי בלבד מהווה מגן מול המיעוט הערבי פנימה ומדינות האיבה והשלום סביב. ללא צה"ל, אלו ואלה היו שוטפים אותנו ולא מותירים דגל כחול לבן אחד מונף על מקל דל ולא אות עברית בשלט חוצות תל-אביבי המודיע על נעליים אופנתיות במיוחד.
אלא שכוחנו כלאום אזרחי וכוחנו הצבאי הנובע ממנו, התערערו בשנים האחרונות במובן הקריטי ביותר, במובן הרוח, הנחישות והאמונה בצדקת דרכנו. זה נובע בעיקר מאותם חלומות והונאות שווא דלעיל, שהבשילו בנו לעייפות, חולשה, אובדן דרך ולפירות ביאושים.
אי לכך ומתוך רצון לערער על הקביעה הרווחת בפוליטיקה ובתקשורת שאין אלא פתרון אחד, נסיגה אל החומות, עלינו לציין ולהאיר שעם חלש גם בתוך החומות לא יוכל למצוא מנוחה מול מיעוט ערבי תוסס ומתסיס ואנו דוחים לחלוטין את הקביעה שגטו רחב ידיים אמנם, בו יחיו יהודים וערבים, הוא פתרון של שלום.
מצאנו לנכון אפוא, אנו הח"מ, לעסוק בדף זה בהתוויית אלטרנטיבה לפתרון החומות הנואש, ובהצגת החזון שלנו לפתרון בשני שלבים :
א. שלב ההשלמה הארוך והמייסר.
ב. שלב השלום הקצר והבטוח.
שלב ההשלמה המכוון אל ערביי א"י , ימשך עשרות שנים, ידגיש ויחדד את רוחנו וריבונותינו על כל מטר בארץ-ישראל. כל המערער על ריבונות זו, אזרח ושאינו אזרח, לא יוכל באופן הכי דמוקרטי לחיות בארץ שריבונותה לא מקובלת עליו. שלב ההשלמה נחוץ כעת יותר מתמיד, משום שמרוב עצרות שלום בתל-אביב, מערערים על ריבונותה ביפו.
כ"א תמוז, תשס"ח, ‏24.7.2008