דוד כנעני, כפר יהושע, יו"ר 04-9834341 ח' סיון, תשס"ח, 11.6.2008
בועז דרומי, אלוני אבא, דובר 04-9837984 052-8717779
דוא"ל – BoazDromi@Hotmail.Com
הדף שלפנינו יעסוק בניתוח החשוב מאין כמוהו שמופיע בדו"ח המסכם של וועדת וינוגרד והוא מגלם בתוכו את כל התהליך שעבר על המנהיגות שלנו, פוליטית, משפטית, תקשורתית וממנה למנהיגות הצבאית בתפיסת מלחמה=כיבוש=ניצחון כאחד מהתהליכים המעצבים ומציבים מדינה עצמאית, כשווה בין שוות על מפת העולם.
מציינת וועדת וינוגרד עד כמה בולט מחקירתה ה"פחד הקמאי" שאחז בשורות המנהיגות הפוליטית מפני המילה, כיבוש.
כיבוש. החלום שהיה המוטו והמנוע של הציונות מימי העלייה הראשונה עבור כל תהליך הקוממיות כיבוש האדמה והארץ. כל זה עד שהתהפך החלום והיה למוקצה מסוף שנות ה-60 ע"י שינון חוזר ושוטם, הסברה-הסתה שיטתית תוך כיוון ספציפי לכיבושי מלחמת ששת-הימים. ואכן שלילת הכיבוש ככלי לגיטימי להכרעה וניצחון, חלחלה לתודעה ומשתקת את מקבלי ההחלטות, כפי שוועדת וינוגרד ציינה וכפי שכולנו חווים במלחמת התעלות המבישה ובהפקרת אזרחים בדרום.
"מלחמת התעלות" שנכפתה על צה"ל ע"י מנהיגות פוליטית אחוזת פחד קמאי מכיבוש בסיסי הטרור, טיהורם המוחלט מטרוריסטים פעילים ואוכלוסיה אזרחית הנותנת חסות ברצון ובכפייה ועל אדמת הדמים הזו יישתל יער ירוק, רב עצים ותפארת, כסמל לשקט השב לשרור במחוזות האש.
וועדת המעקב הציונית הח"מ, מצאה לנכון נוכח הסבל הרב שעוברת אוכלוסייה הולכת ומתרחבת בדרום, נוכח "עור הפיל" שנכפה על כולנו באין לנו יכולת ממשית לעזור, לשוב ולחזור למילה "כיבוש" מילת המפתח בקיומנו הפיסי כאן, וממנו נובעת כל היצירה וההוויה היהודית-ישראלית, בארץ-ישראל.
שתי תקופות הרואיות ידעה ישראל הצעירה אצל העולם שמתקשה עד היום לעכל אותה, ושתיהן היו תקופות של מלחמה=כיבוש =ניצחון. מלחמת השחרור והימים שאחריה, ומלחמת ששת הימים והימים שאחריה. העולם הבין את מצור המוות שהקיף אותנו והתפעל והעריץ את כוח החיים שפרץ כמו יש מאיין, מעם נצור.
לשאלת הצדק הייתה תשובה ברורה כאן ובעולם ; אין כמו הצדק היהודי בכיבוש רמלה-לוד, צפת, הגליל, אילת והנגב, חברון ויהודה, סיני והגולן. אין כמו הצדק המוסרי המשולב בעונש בר-קיימא, הכיבוש , על מי שמעז ויעז להתקיף את המדינה היהודית.
כיבוש הגליל ב 48', כתגובה לתוקפנות, כמו כיבוש השומרון 19 שנה מאוחר יותר, הם איתות הזהרה משמעותי ביותר לכל אויב המטפח תקוות ניצחון וכיבוש מצידו הוא.
אלו היו שניות חסד היסטוריות שהתפוגגו מיד כשיהודים ישראלים כאן לאחר מלחמת ששת הימים,לקחו את המילה כיבוש והפכיה למטבע עובר לסוחר, למשהו הפיך, למשהו שלילי.
האיבה הערבית סביב מיד הבינה כי קם הגולם על יוצרו: המחפש שלום בכוח - מוצא מלחמה בקלות ! הכרעתה וכיבושה של מדינת ישראל הפכו מבחינתם לעניין של הזדמנות, הצלחה חד-פעמית. אל חשש ממלחמות נוספות, ממילא המנהיגות בישראל מאסה בכיבושיה, ייראה אותם, ששה להחזיר את הגלגל אחורה, מפחדת בכל נימי נפשה מלצוות לצבאה החזק "קדימה הסתער" ! לדוגמה, מצרים. אחרי שהתקיפה ארבע פעמים ונוצחה, עדיין קיבלה חזרה את סיני. אם אפוא תעז שוב,( אפשרות ) ותנוצח ( חובה ) אזי דבר לא קרה מבחינתה, המתים מתים, הבוכים בוכים, והיא תקבל את סיני מישראל פעם שלישית.
כיבוש יהודי הוא כחותם הזהרה לאויבים. כיבוש יהודי כאסטרטגיה רבת-שנים להשלמה עם נוכחותנו הבלתי מתפשרת כאן, וממנה לשלום הנכסף על כולנו, שלום המבוסס על כבוד וכיבוד הדדי.
בנסיבות המיוחדות שלנו, אי יהודי בלב אוכלוסיה עוינת, עדיף שמעשה הכיבוש והסרת המצור יהיה מוחלט ויראה מראש באוכלוסיה אזרחית היום, פוטנציאל לאוכלוסיה עוינת בעתיד. התקפה מצידם וכיבוש כמענה מצידנו, חייב להיות טוטלי אף לא ישוב אחד יישאר על מכונו, ואנשיו יבנו את ביתם החדש במדינותיהם החדשות מעבר לגבולותינו.
בראייה היסטורית, אין ספק שכיבוש הגליל העליון ויישובו, מגן עד היום על הגליל התחתון, כיבוש השומרון ויישובו מגן על גוש דן, כיבוש עזה ויישובה הגנו על עוטף עזה עד ההחלטה המרה והנמהרת למגורשים ולנשארים כאחד.
איננו מתחסדים ואיננו נוקטים לשון חמקמקה, מציאות החיים במזה"ת, היא נר לרגלנו.
על הניצחון והכיבוש גאוותינו, הם ורק הם, תולדות כולנו בארץ הזו ! איננו שואפי מלחמות זה ברור, כל מלחמותינו נכפו עלינו להשמיד, אך אם במלחמות נירא את הכיבוש ונהסס משום כך לנצח, אזי לשמאל ולימין כאחד, לעם ישראל כולו, אין יכולת קיום מהים עד הירדן.
לכן ועדיין עם המחרשה ועם הרובה כיבוש האדמה והארץ שלנו באהבה יהודית בת אלפי שנים, זה ורק זה יביא את אויבנו להשלמה ולשלום עם ארץ ישראל ועם ישראל.
בברכת טוב לעם ישראל וארץ ישראל
וועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בארץ ישראל.
