יום שלישי, 14 באוקטובר 2008

פרעות עכו, אוקטובר 2008, ראי על החברה היהודית בארץ.




דעה והודעה לציבור, וועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בארץ-ישראל.

פרעות עכו ערב יום הכיפורים תשס"ט, החלו כידוע לכל, מאותה מכונית הנהוגה ע"י ערבי הבז ליהודים בחגם הקדוש ומצית ניצוץ ואש בכל העיר. פרעות אלו, באופן שפרצו, מציבות ראי לפנינו הציבור היהודי עד היכן הגיעה הקלות הבלתי נסבלת לבוז שחשים הערבים, לשכניהם היהודים .
לא שלא ידענו פרעות-השפלה-ובוז בכל גלויות חיינו, ידענו גם ידענו, דמנו הרווה אדמות אין ספור. ואולי אותו ראי מלמד אותנו שכל אדמה וארץ הם גלות עבורנו, שם וכאן מבליגים, מנגבים, משלמים וממשיכים הלאה.
אבל, לא דין גולה כדין ארצנו. עובדה, מתפללים יהודים קמו להגן על החג ועל כבודם, ואולי אפוא הגולה הרעה הזו טבועה עמוק בחצרות השלטון השונות.
שהרי הערבים הצעירים הפורעים, המרגישים בטוחים להטיל אימה ולזרוע הרס בלב עיר יהודית, אינם מוחים נגד משהו, הם פשוט חשים היום בשנתנו ה- 60 , חזקים ובטוחים לעשות ככל העולה על רוחם.
רובם רכשו השכלה במוסדות איכותיים, משפחותיהם נהנות מביטוח-לאומי נדיב, פרנסתם טובה היא, הם זוכים לממש דתם ללא שמץ פחד והתערבות, הם מהדקים לחזם את תעודת הזהות הכחולה ובכ"ז היהודי כה רפה וחלש הוא, שלפרוע בו זה עניין של מה בכך.
רפה וחלש מה כוונתנו כאן ? שנים ארוכות של מתיחת חבל מצד הציבור המוסלמי המונהג ע"י אינטלקטואלים (אוניברסיטה יהודית ) וחכי"ם ערבים מול המימסד, לימדו אותו שהמימסד הנ"ל, דהיינו המפלגות הפוליטיות, התקשורת החילונית ואפילו המשפט, ( בג"צ בעיקר ) מתנהל מאוד בזהירות במגעם מול הציבור המוסלמי, מחזר אחריהם זב הבטחות לצורך הרכבת וחיי ממשלה, ואם כך מדוע לא למשוך עוד את החבל.
הם יודעים הערבים, וכמוהם אנחנו רוב העם, שכדי שהחבל לא יקרע, אותם פוליטיקאים-תקשורת-משפט ישחררו עוד ועוד חבל לקראתם כדי שהחבל לא יקרע...
עם חינוך לחיים רע שכזה, אין בעייה בשנים האחרונות, לצעירים ערבים להתגרות, להצית אש ולרקוד סביבה.
הם יודעים שכבר למחרת גופי המימסד לעיל, ינסחו בזהירות כותרות מתונות, יטו עובדות כדי לאזן, יקנו שקט בשקר, ימשיכו על הבהונות לקצה הקדנציה שלהם ומשם, אלוהים גדול...
פרעות בעצם זה לאו-דווקא הרעש וההרס בעכו זו הפעם. פרעות זו הבנייה ההמונית תוך ציפצוף על הרישיון והחוק, עשרות מאחזים בלתי חוקיים בנגב ובגליל, פרנסה מגניבות חקלאיות ואחרות, נהיגה פרועה על הכבישים וכן הלאה. אלא שפרעות אלו הן יומיומיות, אין בהן רעש, דם והרס במנות גדושות וככאלו הן מאפשרות לגורמי המידע, השלטון והחוק ( תקשורת-ממשלה-משפט ) כמו להתעלם מהם כמו לא קיימים, והפרעות נמשכות וביתר עוז.
והפורעים לדורותיהם מבינים את הגולה המקננת בלבבות השלטון, ומכאן ערבי נכנס בליל יום כיפור עם מכונית ומוזיקה רועשת, בבחינת אני בז ולועג לכם היהודים.
הפורעים הערבים בעכו לא התאכזבו. למחרת החג כותרות שלושת העיתונים החילוניים כמו גם דוברי הממשלה והמשטרה מטעמה, מציגים לפנינו את התמונה "המאוזנת", השקר "המכובס" לו כולם ידעו וציפו.
לנו העם הרחב אין אפוא ממשלה וחוק בהיבט הזה, אנו העם איננו יכולים ורוצים להביא אתנן לפני הפורעים, איננו יכולים לקנות זמן, אנו העם חשופים לפרעות שיבואו.
נצא אפוא ונאמר את דברנו, נעשה מעשה.
נדיר רגלנו מכל בית עסק מוסלמי, נשתדל להימנע משרותיהם, כסף שלנו לא יממן לימוד בתיכון איכותי או באוניברסיטה, כסף שלנו לא יממן להם בגד או אוכל ולא משום שחפצי נקמה או חדורי שנאה אנו, אלא משום שיש לנו רצון חיים בארצנו וכבוד יהודי, וכבוד זה אמצעי קיום הכרחי ושפה ודרך המובנים ונהוגים במזרח התיכון בפרט, ובכלל בן בני האדם באשר הם.
לא לקנות ! לא להזדקק להם ! להתרחק מכל פיתוי פיננסי-כלכלי ! אין לנו דרך אחרת לתקן, ולהבהיר שזו היתה ותיהיה מדינה מתוקנת, מדינת היהודים !