מילים לזכר פרץ ארליך ז"ל.

לא הרבה יודעים ובטח שזה לא מקבל כותרות, אבל תחת לפני השטח רוחשת אהבה למתיישבי יהודה ושומרון, אהבה שבצדה מעשה. כמו הגמדים באגדות, המבקשים להעניק בירכָּתָּם בסֶתֶר, מבלי שאיש יראה אותם, כך קבוצות של חברים מעמקי הצפון והגליל, מעמיסים מידי פעם ציוד ואת עצמם ונוסעים לישובי השומרון בעיקר, להעניק ולעזור. טנדר עמוס טפטפות, שתילים, כלי עבודה וכד', 3-4 חברים, ונוסעים. בולט ביניהם איש קשיש ודק גו, צנוע מאוד ועיקש, פרץ ארליך ממושב תל-עדשים, שהלך בימים אלה לעולמו בשיבה טובה. פרץ היה "מהגמדים" הללו, שתילי עצים לאין ספור הוא תרם והם פזורים בישובי ההר וּוָדאי הגביהו צמרת והרחיבו נוף והם נושאים פירות לאנשים שהאמין בהם ואהב. בצנעה פתח ארנקו היכן שצריך וסרב לשמוע תודה. הוא אהב את אדמת העמק שעיבד עשרות שנים ולא פחות מכך את סלעי ההר אליהם הוא השקיף וייחל משדותיו. חלומו של פרץ, שאותו דווקא לא הקפיד להסתיר, היה לראות בהרחבת הישובים, בָתודה ובָחיבוק הלאומי, הגם אם מאוחר, ליושביהם, וארץ ישראל חזקה ובוטחת ללא לבטים, צועדת אל עתידה. ראוי פרץ, איכר צנוע, עיקש ואוהב מעמק יזרעאל, שנשתדל למָמֵש את חלומו.

בעז דרומי, בשם חבריו לפורום "עמק יזרעאל-ארץ-ישראל".

ישראל בקזינו החיים, "שתי מדינות לשני עמים" - דף מס' 19

שנת ה-61 לעצמאות ישראל

אדם הצופה מן הצד היום, והיסטוריון עוד 50 שנה, יְדָמוּ את התנהלותה של ישראל בשנים האחרונות, למהמר מיואש בקזינו, מהמר שנכשל ונכשל מול מכונת הכסף המשקשקת עושר, וככל שהוא רש יותר, כך הוא נאחז בקרנות המכונה לניסיון אחרון...

16 השנים האחרונות מתאפיינות יותר מכל בקזינו החיים-מתים אותו אימצו ממשלות ישראל. קזינו בו ההנהלה בקומה מעל (השמאל הישראלי בשת"פ עם אומות המערב) מעודדת אותנו לשים עוד מטבע שכבר אין לנו, קזינו המקיז את דמנו ולא שבענו עוד.

נציין פרקים בולטים בתהליך ההידרדרות.

1. אוסלו, ראשית ההתמכרות.

2. הסכם חברון.

3. הסכם וואי.

4. ההתנתקות.

5. ערבויות המערב לאיטום הגבול סוריה-לבנון.

6. "הבנות" אנאפוליס.

7. הספקת כסף, חשמל ומים לייצור רקטות בעזה.

8. מחוות לרוב.

9. הסרת מחסומים.

10. אתנן, עצירת בניה היהודית ביו"ש.

אלה פרקים ידועים בהתמכרות ישראל המהמרת בחייה, פרקים המדרדרים אותנו כה עמוק, עד כי מדברים היום בראש חוצות, האם תזכה ישראל לחגוג עצמאות, עוד שנות דור.

אין ספק, בכל תהליך ההתמכרות וההימורים הזה, בולטת טביעת ידו של השמאל הישראלי. הסיסמאות הראשונות, "שטחים תמורת שלום", "שלום עכשיו", מגובות בעמדות השפעה ולחץ בלתי רגילות במערכות העיתונים והתקשורת האלקטרונית, יצרו מסה קריטית על מקבלי ההחלטות משתי המפלגות המובילות ואלה נדחפו או שעטו אל שערי הקזינו המבטיחים חלומות.

"שתי מדינות לשני עמים" היא עוד סיסמא כקודמותיה, אלא שהיא המסוכנת מכולן, משום שיישומה חו"ח, הוא קץ מדינת ישראל.

לקראת רגעי הגאות והשפל. - דף-עמדה מס' 17

הבחירות תמו, הימין הציוני ניצח, המחשבות

מתבהרות לקראת העתיד.

א. ברכות לכל המנצחים למפלגותיהם השונות. אנו האזרחים שהצבענו עבורכם, מקווים ומייחלים שלקראת הרכבת הממשלה, טעונים בתחושת שליחות עצומה ודחופה, תִּלמדו להתגבר על הבדלי גישות טבעיים, למען הדבר העיקרי שנשא אותנו לכאן, עם ישראל בארץ ישראל.

ב. מפוכחים ויודעים את טבע השמאל הישראלי והתקשורת, אנו יודעים שהללו לא יהססו לפעול ולהסית נגדכם אצל אומות העולם. תכונה שהיתה לרועץ בקהילות היהודים בגולה ולא פסה גם היום משורותינו, כמדינה עצמאית. מצעד המסיתים ( לצערנו, אנו משתמשים במלה חד-משמעית וחדה ) יהיה עצום ורב ולמעשה כבר החל : עיתונאים בכירים, כותרות הבוקר, חכי"ם לשעבר ובפועל, סופרים ומשוררים דגולים, ציבור מוכר וידוע מראש. הללו, קהילה מצומצמת, המרכֶּזֶת כוח רב, קהילת "אתה בחרתנו", שלא סובלת את אי-היותה ליד הגה השלטון.

ג. ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אם הוא חפץ חיים לאומיים, ואם הוא נחוש במשימתו, יהיה עליו לפרק את "המוקש" הזה בעזרת שותפיו ובשתי דרכים;

ראשית, להיות נחוש אל היעד הציוני-לאומי שהעם חפץ אליו ולא להסס נוכח קריאות השווא הצפויות. הן תדעכנה ככל שיתקדם בשליחותו, כמו גם ישלימו אומות העולם אם האמת שלו-שלנו.

שנית, מתוך ידיעה על מעמדה של התקשורת כמחנכת עָם ומורת-דרך, עליו לנקוט צעדים במסגרת החוק, לכפות ולשלב אנשים ציוניים-לאומיים בתקשורת המימסדית הנסמכת על שולחן הממשלה. בכך לעודד תקשורת ציונית-ערכית שתלווה את היצירה הציונית באור אוהד. מן הידוע הוא שהטון השולט היום בתקשורת הוא טון אליטיסטי, מנותק, יהיר, שמאל. אם הוא יִוָותֵּר על כָּנוֹ במתכונתו זאת, הוא ימרר את חיי הממשלה, עד כי היא לא תוציא את ימיה.

ד. עלינו לחזור ולהזכיר, התקשורת הישראלית-חילונית, ( אנחנו הח"מ, חילונים ברובנו ) איננה "פרה קדושה" ומזמן התרוקנה מיעדיה המקוריים להיות שופר ציבורי ולבטא דעת קהל.

היא גוף פוליטי אינטרסנטי מובהק, היא צד ידוע בבחירות ואחריהן, היא כופה כיוון ודרך ולא נושאת באחריות, היא בהחלט גוף שניתן להגדרה ולשינוי, וככל שיקדים מוטב.

ה. במסגרת השליחות שנבחרתם אליה, אנו מצפים שלא תתירו החלטות ציוניות בנות דורות בידי גופים שאינם עומדים לבחירה. החלטה על גבולות הארץ וההתיישבות הציונית בה, על יעדיה היהודיים של קק"ל, על אזרחי המדינה שמתנכרים לה ומערערים את עתידה וכן הלאה. נבחרתם להחליט החלטות ברמה הגבוהה ביותר, אל תתחמקו ואל תבקשו ישועה משופטים מכובדים ככל שיהיו, ואל יירא לבבכם מלוּז ציוני טהור.

ו. אומות המערב הידידותיות עדיין מתקשות לחזות בניצחוננו המוחץ. מאז מלחמת ששת הימים כשהן לא ממש הספיקו לעצור אותנו, הן "שומרות" עלינו לבל נכריע את האוייב. אמת, גם ממשלות ישראל מהוססות משהו להכות ולהכריע, ומכאן ההידרדרות למצבנו דהיום. לפיכך כשארטילריה טרוריסטית מהצפון והדרום ניתכת עלינו אומות המערב מפהקות , כשצה"ל מתקדם ומנצח הן מזנקות מכורסותיהן ומחלצות את הטרור ממכה ניצחת ואחרונה. חזינו זה עתה באקורד הסיום של קרבות האש שהצליחו, ומלחמה דיפלומטית אחריהן שנכשלה. רק נחישות מוחלטת אל היעד והניצחון של חיילות צה"ל,(קיימת ) ובמקביל לה נחישות פוליטית רב-לאומית שלכם, יבהירו לאומות הידידותיות הללו, שנִשְמָת ישראל וחייה, לא נתונים למשא ומתן, והם יכבדו ויוקירו זאת.

ז. לסיום. אנו בחרנו בכם, רוב העם בחר בכם, צאו לדרך מלאי שליחות ציונית לאומית וראו הצלחה. הצלחתכם היא הצלחת העם כולו, ימין ושמאל, ופירותיה יבשילו אט-אט להשלמה הנושאת על כנפיה שלום, כבוד ופריחה.

לו יהי !

העתקים: חה"כ מפלגות , הליכוד , ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, האיחוד הלאומי, הבית היהודי.

תקשורת, נשיא המדינה.

פרעות עכו, אוקטובר 2008, ראי על החברה היהודית בארץ.

דעה והודעה לציבור, וועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בארץ-ישראל.

פרעות עכו ערב יום הכיפורים תשס"ט, החלו כידוע לכל, מאותה מכונית הנהוגה ע"י ערבי הבז ליהודים בחגם הקדוש ומצית ניצוץ ואש בכל העיר. פרעות אלו, באופן שפרצו, מציבות ראי לפנינו הציבור היהודי עד היכן הגיעה הקלות הבלתי נסבלת לבוז שחשים הערבים, לשכניהם היהודים .
לא שלא ידענו פרעות-השפלה-ובוז בכל גלויות חיינו, ידענו גם ידענו, דמנו הרווה אדמות אין ספור. ואולי אותו ראי מלמד אותנו שכל אדמה וארץ הם גלות עבורנו, שם וכאן מבליגים, מנגבים, משלמים וממשיכים הלאה.
אבל, לא דין גולה כדין ארצנו. עובדה, מתפללים יהודים קמו להגן על החג ועל כבודם, ואולי אפוא הגולה הרעה הזו טבועה עמוק בחצרות השלטון השונות.
שהרי הערבים הצעירים הפורעים, המרגישים בטוחים להטיל אימה ולזרוע הרס בלב עיר יהודית, אינם מוחים נגד משהו, הם פשוט חשים היום בשנתנו ה- 60 , חזקים ובטוחים לעשות ככל העולה על רוחם.
רובם רכשו השכלה במוסדות איכותיים, משפחותיהם נהנות מביטוח-לאומי נדיב, פרנסתם טובה היא, הם זוכים לממש דתם ללא שמץ פחד והתערבות, הם מהדקים לחזם את תעודת הזהות הכחולה ובכ"ז היהודי כה רפה וחלש הוא, שלפרוע בו זה עניין של מה בכך.
רפה וחלש מה כוונתנו כאן ? שנים ארוכות של מתיחת חבל מצד הציבור המוסלמי המונהג ע"י אינטלקטואלים (אוניברסיטה יהודית ) וחכי"ם ערבים מול המימסד, לימדו אותו שהמימסד הנ"ל, דהיינו המפלגות הפוליטיות, התקשורת החילונית ואפילו המשפט, ( בג"צ בעיקר ) מתנהל מאוד בזהירות במגעם מול הציבור המוסלמי, מחזר אחריהם זב הבטחות לצורך הרכבת וחיי ממשלה, ואם כך מדוע לא למשוך עוד את החבל.
הם יודעים הערבים, וכמוהם אנחנו רוב העם, שכדי שהחבל לא יקרע, אותם פוליטיקאים-תקשורת-משפט ישחררו עוד ועוד חבל לקראתם כדי שהחבל לא יקרע...
עם חינוך לחיים רע שכזה, אין בעייה בשנים האחרונות, לצעירים ערבים להתגרות, להצית אש ולרקוד סביבה.
הם יודעים שכבר למחרת גופי המימסד לעיל, ינסחו בזהירות כותרות מתונות, יטו עובדות כדי לאזן, יקנו שקט בשקר, ימשיכו על הבהונות לקצה הקדנציה שלהם ומשם, אלוהים גדול...
פרעות בעצם זה לאו-דווקא הרעש וההרס בעכו זו הפעם. פרעות זו הבנייה ההמונית תוך ציפצוף על הרישיון והחוק, עשרות מאחזים בלתי חוקיים בנגב ובגליל, פרנסה מגניבות חקלאיות ואחרות, נהיגה פרועה על הכבישים וכן הלאה. אלא שפרעות אלו הן יומיומיות, אין בהן רעש, דם והרס במנות גדושות וככאלו הן מאפשרות לגורמי המידע, השלטון והחוק ( תקשורת-ממשלה-משפט ) כמו להתעלם מהם כמו לא קיימים, והפרעות נמשכות וביתר עוז.
והפורעים לדורותיהם מבינים את הגולה המקננת בלבבות השלטון, ומכאן ערבי נכנס בליל יום כיפור עם מכונית ומוזיקה רועשת, בבחינת אני בז ולועג לכם היהודים.
הפורעים הערבים בעכו לא התאכזבו. למחרת החג כותרות שלושת העיתונים החילוניים כמו גם דוברי הממשלה והמשטרה מטעמה, מציגים לפנינו את התמונה "המאוזנת", השקר "המכובס" לו כולם ידעו וציפו.
לנו העם הרחב אין אפוא ממשלה וחוק בהיבט הזה, אנו העם איננו יכולים ורוצים להביא אתנן לפני הפורעים, איננו יכולים לקנות זמן, אנו העם חשופים לפרעות שיבואו.
נצא אפוא ונאמר את דברנו, נעשה מעשה.
נדיר רגלנו מכל בית עסק מוסלמי, נשתדל להימנע משרותיהם, כסף שלנו לא יממן לימוד בתיכון איכותי או באוניברסיטה, כסף שלנו לא יממן להם בגד או אוכל ולא משום שחפצי נקמה או חדורי שנאה אנו, אלא משום שיש לנו רצון חיים בארצנו וכבוד יהודי, וכבוד זה אמצעי קיום הכרחי ושפה ודרך המובנים ונהוגים במזרח התיכון בפרט, ובכלל בן בני האדם באשר הם.
לא לקנות ! לא להזדקק להם ! להתרחק מכל פיתוי פיננסי-כלכלי ! אין לנו דרך אחרת לתקן, ולהבהיר שזו היתה ותיהיה מדינה מתוקנת, מדינת היהודים !